מי אני? מה אני? מה נסגר איתי?

תמיד תמיד לפני יום ההולדת אני מתחילה לעבור חשבון נפש עם עצמי.

חושבת על מה עברתי, על מה שהגשמתי, על מה שתכננתי ומנסה לאמוד את ההצלחה שלי

בכל התחומים בהם הצבתי מטרות חדשות.

ואז בערך שבוע לפני מתחיל דיכאון ההזדקנות...

זוהי תסמונת ממש ידועה בקרב המזדקנים ברחבי היקום.

אבל למה בכלל אני חופרת לכם על זה?!

כי בזמן שיש לי עוד כמה ימים של חשבון נפש קלטתי שעוד לא עשיתי לכם פוסט הכרות.

 בטח שאלתם את עצמכם לא פעם,מי החפרנית הזו בכלל?!

אז... 

שמי, לאה הודיה שמש

גרה בקרית חיים, צפונית לחיפה

ביום רביעי הקרוב אני בת 27 ו12 חודשים (יעני, 28 ... אבל ככה זה נשמע צעיר יותר)

אני רווקה... לא ממורמרת... אבל עם אופי פולני...

הכינויים שלי:

משפחה: לייצ'ו, לייצ'וק

אצל החבר'ה: שמש

בעבודה: המנהל שלי קורא לי "מיס ורשה"

אני עובדת כעוזרת סמנכ"ל שיווק בתילתן המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית

מי שחבר שלי בפייס יודע כמה אני מתה על המקום המהמם ביופיו הזה (בואולבקר)

אני גם לומדת שם קופירייטינג ופרסום. גורמת לראש שלי לעוף לכיוונים חדשים ומקבלת בעיקר מיגרנות לחצים בראש בלתי מוסברים אחרי השיעור.

תכל'ס?! מעבר לזה שאני לומדת קשה אני גם ממש נהנית מהתכנים בקורס וממי שמעביר אותו (הוא המנהל שלי... חייבת להתחנף) ובכל זאת?! צריך להיות שם כדי להבין עד כמה זה באמת תורם לבניית הביטחון של כותבים שחולמים לעסוק בזה ועד כמה הקסם מתחולל בין כותלי הכיתה.

חוץ מזה אני מאפרת ומסרקת כלות... שזו הגשמה של חלום ילדות שלי...

תמיד בתיכון הייתי מאפרת את חברות שלי למסיבות ולאירועים ואחרי הצבא התחלתי להביא את הכישרון שלי לידי ביטוי ונכנסתי לעולם שכולו טוב. עולם של התמכרות לצבע. התמכרות אמרתי?!

אפשר גם להגדיר זאת למחלת נפש קשה שרק אייליינר או שפתון קנדי יאם יאם של מאק יוכלו להרגיע את המחלה. 

אבל איזה כיף לי שבזכות הכישרון אני גורמת לנשים להיות נסיכות ביום שלהן (כותבת את זה עם לכלוכית בשק הדמעות של עין ימין.... על מי אני עובדת?! אני מייבבת פה כמו חתולה מיוחמת)

לתמונות נוספות בקרו אותי בדף שלי

אז יש לי אמא מדהימה, סבתא שתהיה בריאה, אחות מעיין בת 25 שגרה ברחובות עם חבר שלה – אורן הנסיך, אח אבי בן 23- הגבר גבר של הבית ואחות לי, קטנטנה (שיותר גבוהה ממני) בת 21.

יש לי את הכלב הכי מהמם, הורס וחכם בעולם כולווו. צ'ייסר אהובי. שעושה לנו רק טוב בבית ומביא איתו ים של אור ואהבה.

מה עוד? מה עוד? ... יש לי חברות מדהימות שתמיד נמצאות בשבילי שם ועוזרות לי לעבור כל תקופה קשה, הזויה וטובה בחיי. אני בטוחה שהן יודעות מי הן וכמה הן חשובות לי. 3>

נראה לי שזהו... לא?!

אז נכון. את רוב הדברים שהבטחתי לעצמי להספיק השנה לא ממש הספקתי אבל בכתיבת שורות אלה הבנתי עד כמה זכיתי במה שאני עושה ובסביבה שמקיפה אותי.

אז לפני שאני נהיית קיטשית ודביקה מדי אני מסיימת.

נתראה בפוסט הבא. צ'אווו...