היי לכולם... מזמן לא כתבתי לכם
עוברת עליי תקופה מאד
עמוסה בעבודה ובלימודים
אתמול מזה הרבה זמן יצאתי עם חברות ועם ידידי היקר לרקוד קצת.
הרבה זמן לא יצאתי לפזז... מכל מיני סיבות.
אם אתם זוכרים הייתה לי שפעת קטלנית שהשביתה אותי ל3 שבועות
יחד עם אלרגיה מטורפת לחתול שהתגלתה כשעשיתי בייבסיטר לחתול (המהמם) של
חברה.
ואחרי שיצאתי מזה החלטתי לעשות טעות נשית נפוצה ולצאת לקניות עם עקבים
גבוהים (בשבילי) בחום ... אמרתי חום??? סחוניה התכוונתי... וגרמתי לרגליי הענוגות
והרגישות להיפצע.
שבוע שלם הן היו חבושות, יחד עם זאת ניסיתי להסתיר את הכיעור שבאופנה החדשה
שיצרתי לעצמי ונעלתי כפכפים בצבע פוקסיה... לא שזה עזר אבל זה גרם לי להרגיש הכי
אישה שיש :P
אז החלטתי השבוע לפנק את עצמי על רחבת הריקודים והגעתי למסיבה הכי אהובה
עליי בצפון.
ליין ה"גושפנקא" – מסיבה עם מוזיקה משנות ה80 עד לימינו אנו, עם
רחבות לוהטות הכוללות: פופ, רוק, שחורה, ישראלית ואלטרנטיבית – אחחח איזה
יח"צ.
אני מאוהבת קשות במסיבה הזו, יש שם מוזיקה יפה ואנשים יפים (לפעמים) ורק
במקום הזה אני יכולה לרקוד לצלילי הבקסטריט בויז ולהיראות נורמלית כשאני קופצת
וצורחת כשמגיע הסולו של ניק.
אך אתמול קרתה תקלה... ולא, אני לא מתכוונת לנוגרה שידיד שלי הביא לי
ישירות למצח הכחול שלי.
אני מתכוונת לכך שנראה לי שמיציתי את חיי הלילה הסוערים. כבר נמאס לי לראות
ולהיראות.
אתמול הבנתי שאולי אני זקנה מדי בשביל מועדונים והפכתי לרגישה למוזיקה
רועשת ואפילו כבר קשה לי לנענע במוזיקה שחורה (קמתי עם כאבי גב)... אולי זו הבגרות
אולי זה הצורך בלראות סרט טוב בשישי עם חברה או עם בן זוג שיגיע בעזרת השם או
בעזרת הרבנים. אמן. ;-)
אול יזה בכלל העומס בחיי היום יום
שלי שמכביד עליי בסופ"ש וגורם לי להגיע לשישי בערב עם הלשון בחוץ?
לא יודעת לשים על זה את האצבע אבל הוייב ללא ספק נגמר...
על מי אני עובדת?!?!?! נתראה בעוד שבועיים על
הרחבה...
חחח... עשית לי חשק ללכת גם למסיבה. ואני בכלל לא אוהבת מסיבות... חחח
השבמחקיאללה בואי! יהיה כיף... מבטיחה לך :-)
מחק