יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

תשתקי ותישארי יפה

אז כן... עברתי שבועיים לא קלים עם דלקת בגרון
השקדים היו נפוחים בגודל של 2 קוקוסים קטנים מאיזה אי טרופי
וממש הרגשתי כאילו חבורה של שדונים קטנים עם קרניים וגרזנים רוקדים לי זומבה במעגלים אי שם במעמקי הגרון.

בקושי יכלתי להכניס משהו לפה ... לא מים ולא אוכל... האמת? ! שזה כלל לא הפריע לי
מזה שנים לא הרגשתי את הבטן כל כך אבל כל כך צמודה לגב.
יכולה להישבע שמדי פעם ראיתי מדי פעם את הבטן זזה ומחלקת את עצמה לקוביות סימטריות.

הקושי האמיתי היה זה כשרופא המשפחה שלי אמר לי לא לדבר.
הרגשתי שזהו זה... לקחו לי את הכלי הכי חשוב. כאילו לחצו על mute  ועוד על מי? עליי! הרי אני לא חיה בלי לחפור כל כמה דקות.
והנורא מכל, אני בבית לבד עם חתול.

ומאז אותו הרגע התחילו ימי חשבון הנפש שלי...
השנה זה היה קשה במיוחד כי אלה היו ימים רבים שלי עם עצמי בלי הפרעה מיוחדת מהסביבה
(חוץ מכמה מיילים מהעבודה, סמסים מחברות, סרטוני איפור, ש.ח של אהבה מעבר לפינה, קריוקי דיכאון של השכנים... אבל זהו!)

קשה לי מאד עם ימים שלמים של טביעה בתוך ים המחשבות שלי... אני לפעמים חושבת ומנתחת יותר מדי...
נכון, חשבתי על המטרונית. על האנשים הארורים שהמציאו אותה, על האנשים החסרי מודעות ריחנית שעולים עליה, על זה שאין לי אף פעם אפשרות לעלות על הראשונה שמגיעה לרציף, על זה שתמיד אבל תמיד תיגש אליי מבוגרת ותדבר אליי ברוסית ואני אתנצל שאיני יכולה לעזור לה...
אבל גם חשבתי עליי, על עצמי, על החיים שלי עד כה ומה אני מצפה מעצמי בעתיד.

החשבון נפש הזה תמיד קשה לי כי אני נוטה תמיד לחשוב קודם על הדברים השליליים, על הדברים שלא השגתי, על דברים שגרמו לי להישאר מאחור.

הפעם לקחתי את עצמי בידיים והסתכלתי מיד על המקביל החיובי... והאמת היו לי לא מעט הישגים והתחדשויות השנה. התחלתי לעבוד במקום מעולה והתקדמי לתפקד שיושב עליי בול וגורם לי לעשות את מה שאני אוהבת וזה שיווק. התחלתי להתעסק באוויר לנשימה שלי ולאפר נשים לשמחות ועוד כמה דברים נחמדים ומעשירים.
(טופחת לעצמי על השכם)

השנה הוספתי ועשיתי לעצמי רשימה (עלאק רשימה... מגילה) של דברים שאני רוצה להשיג, לחוות, ליצור ולסיים....
וואלה אני גאה בעצמי שהתמודדתי עם הדבר הכי קשה בשבילי - עם עצמי!
ואת האמת אני לא כזאת נוראית... לפעמים אני גם מצחיקה ונחמדה.

כל שנה אני משתדלת לנסוע לירושלים לטייל  בעיר ולבקר בכותל.
אני בדרך כלל לא עושה את זה בימי הסליחות כי קשה לי מאד עם צפיפות של אנשים.
מחכה להגיע השנה ולראות אם חלק מהשאיפות שלי כבר הגשמתי ולהתמלא ברוח שכולה טוב.

אהההה.... ירדתי גם כמעט 2 קילו בתקופה הזו אז ללא ספק היה אחלה לסתום את הפה ;-)


מאחלת לכולכם שנה של הגשמה עצמית, אושר פנימי ואהבה J




יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

רווקה + חתול


וואלה אין לי מושג איך העצם מתחילים לכתוב בלוג...
יש האומרים שכדאי שאתחיל עם פוסט היכרות
אז החלטתי שאולי כדאי שתכירו אותי . אבל את לאה של הימים האחרונים.
אז מי אני בכלל?
לאה, בת 27 ו4 חודשים. חולה. בשפעת ובדלקת בשקדים. החום גבוה. מאד. עד כדי כך שאני הוזה דברים וסתם פתאום מתחילה לצחקק לעצמי או לבכות.

אני כרגע גרה בקרית ביאליק. אבל רק כרגע... לחודש.
ולמה זה? כי התנדבתי לעשות בייביסיטר על חתול למשך חודש
למה אתם שואלים? מפני שחברה שלי שבוע לפני החתונה (שלה כמובן, אני עדיין רווקה... לא קראתם את הכותרת?) עדיין  לא החליטה איפה ומה לעשות עם החתול שלה בזמן שאת הירח דבש שלה תעביר בארה"ב
אני שמאמינה שכדאי להקל על חברה בזמן הלחצים האטומיים של לפני החתונה הצעתי את עצמי לשמירה. בלי שום תשלום או הבטחה לויקטוריה סיקרט או משהו בסגנון

עד כמה באמת זה יכול להיות גרוע???
לגור לבד... לראות את הסדרות שלי... לבשל מדי פעם... לשמע מוזיקה בקולי קולות... וללטף מדי פעם חתול מלא פרווה אפורה ונעימה...
אז זהו! שממש ממש לא... מסתבר שהנסיך הקטן מפונק... וכשאני אומרת נסי אני מתכוונת לכך.
הכל צריך להיות טיפ טופ ומסודר כדי שחלילה לא ירגיש שחלילה נטשו אותו
וזוהי רשימת מטלות קצרצרה אשר קיבלתי בפתק כתב יד אשר תלוי על המקרר

-
תורידי את האסלה ותבדקי שהוא לא שם (כמה פעמים פתחתי את המים והתפללתי שבזמן הזה הוא לא נכנס לשם)
-
לפני שאת מפעילה מכונת כביסה תבדקי שהוא לא במכונה    אפילו חלמתי בלילה שאני רואה אותו מסתובב יחד עם השמלות שלי מבעד לזגוגית המכונה)
-
לפני שאת מדליקה את התנור על מנת לבשל תשימי לב שהוא מחוץ לתנור (פחות מתאימים לי בטטה, קישוא וחתול לארוחת צהריים)
-
כשאת הולכת לישון תבדקי שהוא אינו מתחת למיטה (או שהוא לא מקפיץ לך עכברי צעצוע על המיטה... בדגש על צעצוע... מנסה להזכיר לי את זה כל פעם שאני נבהלת)
-
תנקי לו את החול עם את מיוחדת (כמה הוא מחרבן הקטנצ'יק הזה)
-
תסרקי אותו כל יום מהראש ועד הזנב כולל הבטן וגם תוציאי לו ג׳יפה מהעיניים כדי שלא תהיה לו דלקת...
(מזל שלמדתי קורס תסרוקות)

הנסיך גם לא תמיד משתף פעולה ואני מוצאת את עצמי עושה קולות ותנועות שאם מישהו היה רואה אותי דרך החלון היה מזמין לי 2 גברים חסונים וחתיכים עם חלוק לבן שיקחו אותי לאיזשהו בית מרגוע

אהההה... ויש לי גם עציץ להשקות... דווקא חמוד העציץ... גם אליו אני לפעמים פונה. בשאלות קיומיות.
אני חושבת שאתמול בערב כשמד החום שלי עמד על 39.4 הוא אפילו ענה לי...

אז לא, לא קל להיות רווקה עם חתול...  



טוב, חייבת לזוז... הוא סגר את עצמו בכלוב שלו (שקנו לו למלחמה) והוא לא יכול לצאת
ביי עד הפעם הבאה

נ.ב (זה חוקי בכלל בחוקי הבלוגספירה?)
נון את המלך... מרוצה?